עונת
העגורים
יותר מחמישים אלף עגורים צורחים בימים אלה בעמק החולה. הם מסתובבים
בעיקר בסביבת חדר האוכל שלהם, הוא חלקת השדה שממערב לאגמון, אך בכל רחבי הגליל
המזרחי נשמעות קריאותיהם.
זאת ועוד זאת: לפני כשבוע
נפטר אמנון ברנזון, זמר ומפיק מופעי זמר, שאת עיקר פרסומו הווקאלי העניק לו השיר
"עגורים". ראו להלן.
לפני יותר מעשרים שנה תרגמתי מהשפה הרוסית כמה שירי עגורים. העגור
מסמל ברוסיה את הכמיהה לחופש ולחום אשר אינם מצויים בשפע ברוסיה של מאות השנים
האחרונות. הופעת העגורים באביב מעלה ברוסיה ובשכנותיה הסלאוויות תחושה של אביב,
חופש, התרוממות רוח ושאר יצרני-שמחה שאינם נוזליים, אלו שארצות אלה אינן משופעות
בהם זה עידן ועידנים. עזיבת העגורים מסמלת את שיבת מחוזות הערבה האדירים אל
הקדרות, השיעבוד, הבוץ, השמיים מכוסי העננים והרוחות המקפיאות.
נאחל למישורי הערבה הסלאווית עגוריזציה אביבית של הווייתם, ונודה
להם על כל שהעניקו לנו: טולסטוי, צ'ייקובסקי, פוגאצ'ובה, נשק בתש"ח, כמעט
מיליון עולים לפני כמעט שלושים שנה, יותר מחמישים אלף עגורים לחורפינו שלנו והרבה
מאוד שירים יפים, רחבי לחן ולב. כן,
רבותי, מבטיחים אנו למחול למישורי הערבה האלה את חימושן של שכנותינו, אלה שלא תמיד
אינן נושכות את עצמן בפראות ולא תמיד
משפיעות אהבה עגורית על שכנתן שאיננה מוסלמית כמותן.
הנה כמה מלים על שלושה שירים רוסיים: שניים מהם, עניינם הוא
עגורים. השלישי נכתב על משהו אחר לחלוטין, ועבר עיגור-כהלכה בעטו של פזמונאי
ישראלי מוכשר, פזמונאי שעלה בידו לחוש -
מבלי לדעת רוסית - את משמעותו של העגור בנבכי נפש הסלאווית.
---------------------------------------------------------------------
"עגורים" [1]: "עגורים לבנים"
מילות
השיר "עגורים לבנים" נכתבו (1965) בשפה האוארית, שפה מרכז אסיאתית, בידי
רסול גזמטוב. הן תורגמו בידי נאום (נחום) גרבניוב, בן עמנו. הלחן
הוא משל יאן פרנקל, אף הוא בן לאותו עם. את "עגורי לבנים" שר
לראשונה (1968) יאן ברנס ((Bernes,
יהודי אף הוא. מאז, "עגורים לבנים" כמוהו כ"שיר הרעות" של
הרוסים. את התרגום שלהלן כתבתי לפני יותר מעשרים שנה, בעקבות צפייה והאזנה לו
בטלוויזיה, בקונצרט חגיגי לרגל חמישים שנה לניצחון על הנאצים. לפני ארבע שנים שר
והקליט את התרגום הזה ידידי ישראל (איזי) הוד, פרופסור-ביולוג-רופא וזמר מעולה בן
שמונים ואחת וחצי כיום. השיר בביצועו הפך לפס הקול של סרטון זיכרון לנופלי קיבוץ
איילת השחר במלחמות ישראל. את שם השיר שיניתי ל"עגורים".
עגורים
מלים(ב-אוארית):גזמטוב.
תרגום לרוסית:גרבניוב. לחן: פרנקל. תרגום: חרמוני.
החיילים
ההם, כך נדמה לי,
אשר
משדה הקרב אינם חוזרים
לא
נטמנו אֵי-שם, בשדות השלף
אלא
היו ללהק עגורים.
מאז,
הרחק בזמן ועד עתה
עפים
הם וקוראים הם ממָרום
ואנו
במבט עצוב נישא
עינינו
מעלָה-מעלָה, ונידום
חולף
מעל טוּר עגורים, יָגֵעַ,
בערפל
עף, עִם סוף היום.
ושם,
בַּטוּר, פתאום אני יודע,
מקום
גם לי יש, עת לבי יידום.
יבוא
היום, אפרושֹ כנף צחורה
אשוט
בשמי הערב שקדרו.
ואז,
בְּקול עָגוּר, מעל אקרא
לכל
אשר למטה נשארו.
החיילים
ההם, כך נדמה לי,
אשר
משדה הקרב אינם חוזרים,
לא
נטמנו אֵי-שם בשדות השלף
אלא
היו ללהק עגורים.
"עגורים" [2]:
שיר עגורים אחר אשר תפס את אוזני ולבי מהאזנה
ראשונה לו, הוא השיר "עגורים" בפי נאדייז'דה באבקינה. באבקינה
היא זמרת רוסיה בת זמננו, אשר קולה נמוך והוא ומרעיד גם לבבות ערלים, בין שהם של
יהודים או של ערלים. דבר אין ל"עגורים" הזה - אשר מילותיו נכתבו במאה ה-19 - ולמלחמותיה של
רוסיה. עם זאת, הוא מעיד על עצב הלב הרוסי שהוא רחב כמעט כערבותיה של רוסיה. שלא
נדע. אבל איזו מוסיקה נפלאה מפיק העצב הזה. הלוואי עלינו. לא עלה בידי לאתר את שם
מלחין השיר הנפלא הזה.
עֲגוּרִים
מלים:
ז'מצ'וז'ניק (1871). לחן: ??? /// תרגום:
חרמוני
עֲנָנִים
אֲפוֹרִים. עַרָפֶל-סתָיו זוֹחֵל
לוֹ,
וּקריאָת-עֲגוּרִים
מהַאופֶק קרֵבָה.
וְהלֵב אלֵיהֵם מִתרומֵם ועוֹלֶה
לוֹ
מֵאַרצִי הַקַרָה, מֵעֵירוֹם-עֲרַבָה.
כּבָר קָרוֹב
מעוּפָם, קריאַתָם כֹּה חֲדָה
הִיא.
כּמוֹ בְּשוֹרָה
בִּכנַפָם, כּמוֹ אֵלָי הֵם
קוֹרְאִים.
מֵהֵיכָן
עֲגוּרים נְשָאוּכֶם כּנַפָיִים,
וּלְאָן
מֵעוּפְכֶם? לֹא אֵדָע, עֲגוּרִים.
הַתֵדעוּ אֶת הַאָרץ
בָּה שֶמֶש דוֹעֵכֶת,
אֶת
עַרבוֹת-הַקָרָה סחוּפוֹת
הַיְסוּרִים,
אֶת
עֵירוֹם-הַיעָרות, שָם הרוּחַ
חוֹתֵכֶת -
זֹאת
אַרצִי הַקָרָה, זֹאת אַרצִי, עֲגוּרִים.
דִמדוּמִים, וסַגרִיר, וְהַעֶצֶב
תוֹפֵחַ.
אֲדַמָה
עֲגוּמָה וּבָנֵיהַ
קוֹדרִים.
וְכוֹאֵב
בַּנְשָמָה וְהַלֵב
מִתיַפֵּחַ.
אוֹי, חִידלוּ-נָא לָשוּט מֵעַלָי, עֲגוּרִים.
"ידיד יקר": לא עגורים [1]
"ידיד יקר" (ברוסית: "טבאריש
מוי"=ידידי) הוא שיר רוסי רגשני. תרגמתי אותו לפני יותר מעשרים שנה.
ב"ידיד יקר" מספר ותיק מלחמה לחברו המרוחק ממנו, עד כמה יקרה לו ידידותם
אשר חושלה באש ושלגים ודם, בעת "המלחמה הפאטריוטית הגדולה", כינויה הרוסי
של מלחמת הסווייטים בגרמניה הנאצית.
דבר וחצי דבר אין לטקסט הרוסי של השיר ולעגורים. אלא שדן אלמגור, מי
שתירגם, וכתב טקסטים שאינם תרגום למופע-השירים "השטן ואשת האיכר", בחר
לספר בשיר על העגורים. עגוריו של אלמגור הופכים לעגורים ציוניים בשורותיו
האחרונות של השיר. מי ששר את השיר היה מפיק המופע, אמנון ברנזון, בן קיבוץ
כפר גלעדי. לפני ימים אחדים אלה נפטר אמנון. את "ידיד יקר", שהוא במקורו
הרוסי שיר של אחוות וטראנים, והפך בישראל לשיר עגורים, אפשר לתאר כשיר המזוהה מכולם
עם אמנון ברנזון. הנה המלים המקוריות:
יָדִיד
יַקָר
לחן: קולמנובסקי.
מלים: דולמטובסקי./// תרגום: חרמוני
נִפְגַשְנו
בַּשְלָגִים ובַבַּרָד,
יַחְדָיו
צַלָחְנו מַיִם וְגַם
אֵש.
יָדִיד
יַקָר, הַעוד תִזְכּור? הַיִינו
לֵב אֶחָד,
כָּל
קְרָב יָדַעְנו כִּי
עוד נִיפַּגֵש.
אֵיך
הִשְתַנֵינו, זְמָן חַלָף וְגָז.
וְאִיש-וָאִיש
בִּשְבִיל חַיָו הַלָך.
יָדִיד
יַקָר, כְּבָר לא פְּגִישָה
כּוֹל יוֹם, וּצְחוֹק כְּמוֹ אָז,
וְרָק
מִבְרַק 'שַנָה טוֹבָה'
אֶשְלַח.
אָך יַד
רֵעִי בְּכַף יָדִי
אֲחוּש.
כְּמוֹ
אֵין שָנִים בֵּינֵינו, ומֶרְחַק.
יָדִיד
יַקָר, בְּיום שֶל חַג
או בְּרִגְעֵי-יֵאוּש,
אֲתָה
אִתִי תָמִיד, אֲנִי אִתְךָ.
כָּך, אֶל
הזִכְרוֹנוֹת הַלֵב נֶחְפָּז,
כִּי
הֵם הַאוֹר כְּשֶקוֹדְרִים יַמָי.
כּוֹסִית
אֶשְתֶה כָּאן, לְחַיֵי יָדִיד
יַקָר מֵאָז,
וְגַם
אֲתָה, רֵעִי, שְתֵה לְחַיָי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה