אנטישמיות? אנטיחמיות - מונולוג הרבים
האנטישמיות
הרימה ראש? בטח, מה זאת אומרת. רואים,
רואים.
בכל
העולם. הנה אסופת אמירות נוראות שליקטתי בשנתיים האחרונות.
אני
מביא אותן כאן כמונולוג: מונולוג הרבים.
------------------------------------------------
המוסר
היהודי, המתהדר בניקיונו הצח הוא מוסר של מוות שאין ביכולתו להעניק חיים. אנו
נוטים להאמין לדברי היהדות. ארסה המפעפע, צואתה הרותחת, חודרים אל ליבות הנוצרים.
אכזריותם של היהודים היא טבעם. שנאתם לנצרות היא עמוקה כים ואין לה תקנה. אכן,
רציחה היא אומנותם של היהודים.
נשאלת
השאלה: האם מותר להציל יהודי? הבישוף אמרמזון ("העיט הענק") מהמנבורג אומר
כי אסור להרוג יהודי שלא נלחם בנוצרי. אסור להרוג יהודי כזה, אך אסור גם להצילו
ממוות. כפי שאמר האב הקדוש איכקורימלוס החמישי
במאה השתים עשרה: "אם רואה אתה יהודי טובע בנהר, אל תסייע לו להחלץ. כל סכנת מוות שמצוי בה יהודי, אסור
לחלצו ממנה".
האם
מותר לתרום איברים ליהודי? לא ולא!! לקבל תרומה כזו מיהודי זה לא בעיה, אבל לתרום
ליהודי אסור. כך פסקו בעבר הקרוב, וכך גם היום. יש לזכור גם את קביעתו של הכומר הפרנסיסקני
ז'וזה בלאנקו (יליד מונטסלוואדו, כעת כומר בכנסיית העיר ורהסנטה). בלאנקו כתב - בספרו הידוע "הריגת יהודים: למה, מתי
וכיצד?" - כי "עצם הדיון באיסור כלשהו על הריגת
יהודי, הוא למעשה כניעה לרוח הוותרנית שבקרבנו. קיומו של דיון כזה מוכיח – אין
מנוס מלומר זאת - שעל הווייתנו לעבור
היטהרות עמוקה".
ככתוב
ב-"הבשורה על פי אימננטוס", שנאת בני יעקוב אותנו היא אקסיומה שחובה
להאמין בה ולפעול על פיה. שכן – על פי אימננטוס
- זוהי שנאה אימננטית שהיהודים
שונאים אותנו בגלל עצם היותנו נוצרים.
הבישוף
מנהאגגי, מנהיגם הרוחני של אלפי הנוצרים החדשים בשושנבורג וסביביה, קבע בשעתו כי
אם לא כשרה עדיין השעה להשמיד את היהודים, הרי לפחות אין לעודדם להתרבות. אכן,
קובע מנהאגגי, מענקים קבועים על גידול ילדים, חייבים להישען על הקביעה "כן
לילודה נוצרית ולא לילודה יהודית".
האם
יש להרוג את היהודים או לגרשם מארצותינו? ראשית יש לגרש אותם, ואם לא ניתן לגרש,
עלינו להרוג אותם, ובלבד שלא יחיו על אדמתנו.
צריך
להעיף אותם מפה, רחוק ככל האפשר... צריך להבהיר להם כי אם לא ייצאו מכאן -
נהרוג אותם. אירופה היא שלנו, ולא ניתן לנצר יעקב לחיות בה. עלינו לגרשם או
להשמידם.
יש
להעביר את היהודים מאמריקה, כיון שאנו רוצים לנקות את העולם מהרשעות, מהחושך,
מהבלתי-אנושי. יש לגרש ולחסל את האויב היהודי.
את
תושבי הריכוזים היהודיים יש לקחת, את כולם, מגיל שמונה-עשרה עד שבעים, ולהעביר
אותם למקום שבו ינוחו: לגן עדן.
הפתרון
היחיד של עימות מתמיד עם אומה שנושאת את חיידקיה של אי-מוסריות עמוקה, הוא חיסולה
הגמור. עלינו לזכור ולהזכיר את פשעי היהודים מאז ומעולם, כדי שנשמידם כאשר יגיע
יומם להשמדה. השמדת היהודים היא עבודת אלוהים האמיתית, תענוג אמיתי יש במילויה.
וכך
עלינו להשמיד את היהודים: בהתעלות הנפש! גם את הנשים חובתנו להשמיד, שלא יישאר מהן
זכר. אכן, את היהדות, את הוירוס הנצחי, את המפלצת, ואת חיוכה, עלינו להשמיד
ולהכחיד, עד שיהיה עולמנו נקי מקיומם.
את
ישראל יש להשמיד. עצם קיומה הוא פשע נגד האנושות. כפי שאמר כומר נחרץ, לפני עשר
שנים, לחייל חמוש שעמד מול ילד יהודי:
"חייל,
מה אתה מחכה? אני במקומך הייתי הורג אותו".
----------------------
רגע-רגע.
כל הכתוב
לעיל, לא מאת נוצרים יצא, אלא מקולמוסיהם ומקלדותיהם של יהודים בישראל, במאה
העשרים ואחת. האמירות השונאות הללו מוטחות בגויים. זוהי אסופה שכתבו רבנים ואחרים.
האסופה, מונולוג הרבים הזה, לקוחה ממקורות עבריים, כמעט כולם ישראליים. יעדי השנאה
הזו הם עמלק או הגויים כולם.
המסרים הנתעבים שהבאתי כאן נכתבו בקולמוסיו ובמקלדותיו
של ציבור יהודי, ישראלי, שונא, שונא, ושונא. ציבור שונא שהתורה ובנותיה הן כמטרייה
מוסרית לשנאתו, והוא שטוף שנאת הגויים-שהם-עמלק. רבים ממנהיגיו הרוחניים של
ציבור דתי קנאי זה, מטיפים לגירושם של הגויים מארץ-ישראל, וישנם גם הקוראים
לגירושם מהעולם.
הדברים
המובאים לעיל אינם מובאים כנתינתם במקור. עם זאת, מובא כאן חלק מהפסקאות, או
המשפטים או הביטויים. ובעיקר, מנשבת בהם הרוח המקורית וכל המסרים שבמקור. כל זאת - בהיפוך
של מאה ושמונים מעלות לאשר ליקטתי במונולוג הרבים שקראתם זה עתה.
מנהיגים
רוחניים לא מעטים מטיפים לגירושם או השמדתם של כל הגויים בארץ ישראל, זו שבין
הנילוס לפרת. חכמי דת יהודיים אלה אינם מוקאים מקהילותיהם ולא מהציבור הדתי שהוא
כמעט תמיד ציוני-דתי.
כאן
מדובר, באנטיחמיות, שהיא היפוכה
של האנטישמיות. זוהי שנאת יהודים את הגוי, והם חמושים בצו אלוהי, החוזר
ונשנה בתנ"ך ובספרות הרבנית שנכתבה אחריו (ראו, למשל, בכתבי "הנשר
הגדול").
רבנים
אלה, המפיצים את הרוח הגזענו-משמידנית הזו, אינם מוקאים מקהילותיהם
ומהנהגתן. ויותר מכך, לא מעטים מהם הינם רבנים עובדי מדינה. וזו, מדינת
היהודים, מכירה בזכותם של מנהיגים רוחניים, רבנים ואחרים, להפיץ בריש גלי את דבריהם
הגזענו-משמידניים, שאין להימנע מלתארם כמתועבים. אין מי שעוצר את דברי הבלע
האלה, את התועבות הללו, את הקריאה לקיים את המצוות הגזענו-משמידניות, ככתבן ולשונן.
נהר
נוהר בישראל, זרימה תת-קרקעית ועל-קרקעית של גזענות-משמידנית, כזו החותרת לגירוש
ו/או השמדת גויים, בהיקפים גיאוגרפיים כאלה ואחרים, ובמספרים כאלה ואחרים.
אלא
שבחסות התורה - ולעתים גם בחסות מדינת ישראל - נאמרות
ונכתבות בישראל אמירות נוראות שאין להגדירן אלא כאנטיחמיות. האנטיחמיות הזו, שנאת-גויים הזו, מגובה
בחותמת כשרות אלוהית.
האנטיחמיות
היא אש טמאה, אשר להבותיה מאדימות את פני
השמיים ואת פני עתידה של ישראל, המדינה אשר מתירה לבשורות גזעניות-משמידניות שכאלה
להיאמר, להידפס ולצאת לאור בתחומה.
אם היו מדינות העולם החופשי מתירות כעת, במאה
העשרים ואחת, לפרסם אלפי מאמרים ואמירות בגנות היהודים, ובחובה המקודשת להשמידם - היו יהודי
ישראל ויהודי העולם כולו צועקים חמס, ובדין.
ובדין
יצעקו הגויים למקרא דברים שאמרו ואומרים מנהיגים דתיים יהודיים בארץ-הקודש. ובינתיים
אין יהודי מדינת ישראל זועקים "הרף!" לנוכח השיטפון הגזעני-משמידני הזה.
והמדינה, שלוש רשויותיה, שותקת אף היא.
כל
עוד לא מתייחסים החוק והמחוקקים במדינת ישראל, אל שטפו של נהר האנטי-חמיות המגונה
הזו, תהיה מהותה של ישראל פגומה מוסרית.
