WIR HABEN ORDENUNG
אצלנו יש סדר
ב"זה
לא ככה" של השבוע שעבר הופיע סיפור מטורף לכאורה על מדינת ישראל, אתחלתא
דגאולה - ראשית הגאולה – אשר מקיימת את
המצוה שללא מילויה אין לבנות את המקדש השלישי. המצוה היא, כמובן, השמדת העמלקים
כולם, עד האחרון שבהם. כן, העם שהיה כבשה בין זאבים איננו כזה יותר. השסע ברגלו
הופך לשלוש אצבעות ולהן טפרים עזים. הכבשה הופכת לזאב בין זאבים. והעמלקים יושמדו,
עד האחרון שבהם. השמדתם הקנאית והקפדנית היא – כך אומרים רבים ורעים
- אחת משלוש מטרות העל של היישות
הכבשתית, מדינת היהודים.
אבל על כך, ככתוב לעיל, ייבבתי בשבוע שעבר.
היום יופנה וקטור היבבות אל יעד אחר של חזון ההשמדה הנחלם בקרב רבים ורעים בקרב הציבור הדתי הימני הקיצוני. החזון הוא
הישמדות עצמית: השמדתם הגורפת של יהודים בידי יהודים. ניקוי, ניתוח והשלכת הפסולת
היהודית הרחק מגוף האומה, אל מעבר להרי החושך, חוּצָה ממישורי החיים.
חנן פורת, שהיה מתון יחסית בשורות הקיצונים
והקצף לא ביעבע על שפתיו, כתב מעט אחרי ההינתקות מעזה וצפון השומרון כי בציבור
הדתי לאומי נעשה רוֹוֵחַ הדיבור על חורבנה של ישראל הנוכחית כפיתרון הכרחי, נחשק
כמעט. פורת ביקש לעצור את הלך הרוח החסלני הזה, אלא שהוא דיבר רק על חיסול המערכת
החברתית והשלטונית של מדינת היהודים הפגומה בדתיותה. הוא לא מחה על דיבורי השמדה
של החילונים, כי רוחות נתעבות כאלה היו מנשבות אז
- בדרך כלל - רק
במרתפים ובמערות. אור השמש הפחיד את מרבית הכותבים ואומרים כדברים האלה.
אלא שכבר אז, בשנותיו הראשונות של המילניום
השלישי, היו שכיחכחו והשתעלו וליחשו בשורות גורפות יותר אל מקלדותיהם ואל כפות
ידיהם המכסות על פיהם. הם רמזו על השמדה
המונית של יהודים סוררים, חילוניים.
אחד מראשי הציבור המתנחלי, רב ואב בישראל, כתב
אז כי יהודי ישראלי שלא יהיה מוכן לקליטת האור האלוהי, שמוד יישמד. בידי האל או
שליחיו.
פרופסור
אחד כתב כדברים האלה בלשון שהיא שורת רמזים. היו אלה רמזים דקים כרגלו של פיל,
כאלה שבאזני כל המצוי בהתנסחות הדתית המסורתית אין הם רמזים כלל ועיקר. הם אמירה
מפורשת, חד משמעית: להרוג את המורדים בדבר התורה והאל!
על
'שלום עכשיו', למשל, כתב הפרופסור כי "דינם כדין הבוגדים, המוסרות, המינים
והמלשינים". והוא ידע, הפרופסור, כי קוראיו חובשי הכיפה יודעים כי את הנביילס
האלה יש להרוג. "מצוה להורגם" אומר הרמב"ם, והמצוה היא אישית.
מופרטת. הפרופסור משגר גם אמירות חד משמעיות – שחד משמעיותן ידוע ומובן-מאליו לכל
הבקיא במורשת הקנאות הדתית של עמנו - בדבר
המעשה שיש לעשות במשתתפי מצעד הגאווה ההומו-לסבי בירושלים. יש לעשות בהם, כתב
הפרופסור, כמעשה שעשה פנחס נכדו של אהרון הכהן, בזמרי בן סלוא השמעוני, ובשכובתו כזבי,
הנסיכה המדיינית. השניים שופדו בחניתו של פנחס, אל האדמה שעליה שכבו, בעודם בסערת
הזיווג הטמא "לעיני משה ולעיני כל עדת ישראל". פנחס הפך כך למופת של
קנאות מכונפת. יאללה, חבר'ה, קומו והיו פנחסים!
יהיה
פנקס-הטומאות פתוח, והחנית רושמת אל האדמה.
הרב
זאב ליחושך כתב כבר במעמקי העשור הקודם כי "יש לבער" את המתייוונים אשר
נגדם ונגד אדוניהם היוונים יצאו מתתיהו ובניו. הוא מדבר על החשמונאים, אבל את חובת
הביעור כותב הוא בלשון הווה: "יש לבער". תקלת ניסוח פרוידיאנית? - נראה שהנחה מקלה זו איננה תקפה כאן, כיון
שהרב ליחושך הצהיר בכרוז שחולק בבתי הכנסת כי בזמננו שווה שרק ציבור קטן ישרוד את
מהלך הייסורים והגאולה. וכל זאת, כדי שהמיעוט הקטן שיישאר יהיה טהור ויזכה לגאולה
השלמה. אין הרב מפרט את אופן היספותו של רוב העם. האם יד האל תאחז בחרב, או ידם של
גויים או שמא ידם של צאצאי המכבים אשר כאבותיהם הקדומים יבערו את המתייוונים בני
ימינו?
כך
או כך, הרב רואה בכך מהלך אפוקליפטי חובי, גאולה באמצעות השמדת יהודים בהקף
ג'נוסיידאלי. כל אלה היו, כבר בעשור הקודם, דיבורים מפורשים באזני הקורא הדתי.
ואילו לנו, החילונים והמסורתיים-לייט, הם כקריאת אברא קדברא.
אלא
שעתה, כחמש עשרה שנים אחר שנכתבו הדברים האלה, ואחרים, מפי רבים ורעים, זה שנים
אחדות הולכת ונשמעת הקריאה המפורשת. היא נאמרת בשפת ימינו - ללא
הצפנה מעיניהם ומאוזניהם של חילונים ומסורתיים לייט - והיא קריאה לחיסול הזדים החילונים בהקפים - כבר
אמרנו -
ג'נוסיידאליים.
רב
אחד, ממקימיו ומראשיו של גוף קיקיוני-לכאורה, אסופה מבדחת-לכאורה של רבנים תמהונים-לכאורה,
כותב על האפשרות של חיסול החילונים לאחר שתתייתר חיונתם לאתחלתה דגאולה, כאשר
יושלם תפקידם הצבאי. כעת הם נחוצים - מביא הרב מדבריו של רב אחר - אך לאחר שלא נידרש עוד לכישורי הלחימה שלהם
ומספרם בעם יקטן, - יאללה! קאפוט!
לפי שעה, נראה, שיקולים של כדאיות לאומית
מכופפים את ההכרח האקזיצטנציאליסטי בחיסול המוני היהודים שאינם שומרי מצוות, אלה
שעצם קיומם הוא יריקה בפניו של הכל-יכול.
לאחרונה
התייצב רב מכובד למדי בישיבה מכובדת מאוד, יצרנית של קצינים בכירים בצה"ל,
ודיבר על שיש לעשות בחילונים. מי שאינו שומר מצוות - אמר הרב
בשיעור המשודר - הוא חלק מציבור של בוגדים. בוגדים בייעודו של עמנו, ואף באנושות
כולה. שהרי בני העם הנבחר הם, ובגידתם במצוות השם היא בגידה באנושות כולה, זו
שיהבה מושלך על היות היהודים מקיימים את מצוות התורה. בוגדים הם בה כאשר בוגדים הם בשליחותם האלוהית.
אל הבוגדים אלה, אומר הרב המחנך, יש להפנות את הסנקציה האולטימטיבית, שהיא מנת
חלקו של כל בוגד בכל לאום ומדינה. כלומר, במילותיו שלו: כדור בראש. הבשורה על פי
הרב הוקלטה בשיעור חי שהועלה לאתר הישיבה. ייתכן שעדיין ניתן לצפות בהטפה הזו
להחלת הסנקציה האולטימטיבית על עשרות רבות של אחוזים מתושביה היהודיים של
ישראל.
אמת,
הרב איננו קיצוני ואיננו תומך בהפרטה של ביצוע הג'נוסייד הזה. הוא מסייג את גזר הדין הגורף דלעיל, בקובעו כי רק הממשלה,
המדינה לבדה, היא הרשאית להוציאה לפועל.
כלומר,
הריגתם, חיסולם - פרניכטונג
- של כמה מיליוני יהודים בישראל איננו
עניין לקנאים פנחסאים חמושים בחנית, מושחזת ככל שתהיה. זהו ג'וב של המדינה.
שנאמר:
Bei
uns -
was denkst du dich, ein Stuck Weltlich Verrater – es gibt Ordnung! Vernichtun ist nur von dem Staat gemacht! ha?!!!"
דהיינו:
"אצלנו,
- מה אתה חושב לך, יא חתיכת חילוני בוגד – יש סדר! השמדה רק בידי המדינה.הא?"
