בלתי-יהודים בעליל

שש מאות המלים שלהלן כאן, שכותרתן "בלתי-יהודים בעליל", הופיעו בבלוג הזה לפני כשנה.

 הנוסח שונה, קצת-מאוד.

 נראה לי כי הדברים  -  שייתכן ויהפכו קרביים פה ושם  בארץ ישראל  -  לא איבדו טיפה מהרלבאנטיות והאקטואליות שבהם.

זוהי קריאה חוזרת שלי: די!  לא עוד!

 

מי הם אותם בלתי-יהודים בעליל? נראה לי שלא קשה לנחש כי אין הם פינגווינים מאנטרקטיקה ולא יהודים חילוניים מתל אביב, אילת, איילת השחר או כפר גלעדי.

ואף לא מעין-חרוד ובית-אלפא עד נהלל. וגם לא ערבים משכם, ירושלים או טירה או נצרת

יהודים בלתי-יהודיים בעליל

בשל סיבות כאלה ואחרות, העם היהודי נפלג לשניים במהלך המאה התשע-עשרה והמאה העשרים. 

חלקו היהודי של העם היהודי הוא זה הנושא בגאון ובגאוניות את לפיד הקידמה והמדע וההגות ואת האנושיות של האנושות. חלק זה של עמנו - והוא עדיין רובו של עמנו - הוא החלק ההומני, האחראי בין השאר לכ-20% מפרסי הנובל.

הבו נאמר דבר-אמת מבלי ללקות בגאוותנות יתר. בהרכנת ראש נאמר אותם, ואנו קדים אל מול מאות אלפי המוחות היהודיים שתרמו ותורמים לאנושות כולה את אונו הרוחני של עם-הספר. זה האון הרוחני אשר גובש והושחז משך אלפיים שנות, תוך יניקה שקדנית מספרי התלמוד אשר בבתי המדרש .

והנה, במאות האחרונות, אולי מאז שפינוזה, הפכה גדלות הרוח המופנמת הזו לכנפיים אשר הביאו את בעליה  -  העם היהודי  -   למקומו דהיום, הרחק מפלפולי התלמוד. אלו הן כנפי הפרפר אשר מחוללות סופות, טורנדואים וטייפונים של שכל וקידמה בכל רחבי העולמצ'יק שלנו.

הבו נאמר הלל, צנוע  אך  מודע לאמיתו:  חלקו החילוני של העם היהודי הוא מולידו של חלק ענק מהעושר הרוחני, התרבותי והמדעי של האנושות, במאה וחמישים השנים האחרונות.

זאת, גם מבלי להידרש שנית לבולטותם  -  המדהימה-באמת  - של היהודים החילוניים ברשימת זוכי פרס נובל.

חלקו השני של עמנו – וייתכן שאפשר להוציא מגדרותיו  ציבורים לא קטנים של יהודים-דתיים-שאינם-חרדים  -  הוא החלק שאין להימנע מלכנותו קלריקלי, ריאקציוני ולא יהודי. 

החרדים והחרדים למחצה, הפריפריה הלא-יהודית של עמנו, כל שריריהם הטבעתיים מתכווצים באימה ופחד מול כתפה החשופה של ילדה בת שלוש ומול צבע עורו השחור או עיניו המלוכסנות של כל בן אנוש. הפריפריה הזו של העם היהודי - בברוקלין או בירושלים או בתל אביב או בצפת או בטבריה או בחיפה והקריות, וגם ביבנאל ובעפולה וברמת גן ואף בנתיבות  וחצור  -  רוטטת אימה מול אור-שמש-ההשכלה וההומניזם; מול היציאה מחשיכת עינו הזועמת של האל המומצא, זה אשר שיחק שש-בש או הלך לישון בין שלושים ותשע וארבעים וחמש. אלו הם הגויים שבינינו, בלתי יהודים בעליל, שכל מבול הפסיקה הרבנית וקריאת הגעוואלד והחרון הקוצף של תלמידיהם, אינם מסתירים את היותם בלתי-יהודים בעליל. הציבור הגדול והגדל הזה איננו ציבור של יהודים, כי אנשיו אינם נושאים את דגל האור של האנושות (מרבית נשותיו אינן נושאות דבר, לפי שעה, כי שיערן ערווה וקולן ערווה וכולן ערווה; כל מהותן ערוותית היא, והן  -  עאלק  -  בנות-מלך פנימה).  הציבור הבלתי-יהודי הזה נושא בידיו את מנורת-החשיכה. היא העדות המפלילה מכולן, והיא כמו לוחשת-שוצפת:

"יא חבורת חילונים שמאלנים שכמותכם, אנחנו איננו פוסעים בקידמת שיירת-רוּחָה המעפילה של האנושות הזאת שלכם. אנחנו  במאסף!  אנחנו ההאנד-ברקס!         

וזהו.   

הא?!"

בכך, בעיקר בכך, אין הם יהודים. 

 

הדת היהודית היא חממה לרעיונות והוויה מתקדמים, הומניסטיים.

אבל הפוך בה והפוך בה והכל בה. במגרותיה שוכבים בדממה כל השָחור והמבעית שבה,  התווים הפרוֹטוֹ-נאציים אשר בה  - מ"שפוך חמתך" וחובת השמדת עמי כנען כולם, וחובת-הנצח להשמיד את עמלק, וריצוץ-אל-הסלע של ילדי בת-בבל השדודה . אבל הדת היהודית  ידעה להרות וללדת מתוך רחם רוחה גם את הבשורות הגדולות של האנושות. 

כן, גם משה, מביא בשורת הג'נוסייד הראשון, כובש כנען אשר ציוה ליהושע ולעמו להשמיד את כל גוייה, גם הוא, חציו היה יהודי, עוד טרם היות המלה הזו. כי הוא נשא בתרמילו חזון שהיו בו גם פנים הומניות. הדואליות הזו אשר ברוח עמנו, טוהרה וזוקקה והזדככה במאתיים  השנים האחרונות, והפכה לנס-עמים.

וכעת, מערכת-הבחירות שלפנינו   -   ועוד  כמה דומות לה, אשר תבואנה בעקבותיה    -  תקבענה את דרכה של מדינת היהודים: האם תשים פניה אל הנר הענק של הנאורות, שהוא יהודי במהותו,  -  או תפנה את פניה אל מנורת החשיכה, שהיא רבנית, כלומר ריאקציונית במהותה. בלתי יהודית בעליל, חבִּיבִּי.

בלתי-יהודית בעליל, ושמץ של עלילה אין כאן.

זהו, חברות וחברים. ישראל חוצה כעת שורת צמתים, שורת מערכות בחירות, אשר כחבלי-לידה הן לָהּ. דם ואש ותימרות קנאביס. אלו הן מערכות הבחירות אשר התנהלו בעשרים השנים האחרונות ואלו הן מערכות הבחירות אשר תפקודנה את ישראל בשני העשורים הקרובים. כל אחת מהן מתוארת כגורלית, והיא אכן כזו.

נראה, חברות וחברים, מה ילד יום, מה תמליט שעה, מה יטיל חודש ומה תשריץ שנה.                                     

יאללה!!