09 ספטמבר 2019


      עֶשׁרִים  שָנָה  ["וֶינְטֶה אַנְיוֹס"]
                  השיר נכתב, הולחן והוקלט ב-1935                 
               מלים (בספרדית): גִיֶרְמִינָה אראמְבּוּרוּ
                  לחן, ביצוע ראשון:  מָרִיָה  תֶרֶסָה  וֶרָה
                  תרגום לעברית: יוסף חרמוני


אַל  תִשְאָל  "אַת  עוד  אוהֶבֶת"
אִם  אֵינְךָ  אוהֵב  יותֵר.
אִם  הַאַהָבָה  חַלְפָה  לָה,
לָמָה  עוד  לְהִיזָכֵר?
אָז  הַיִיתִי  סוד  חַיֵיךָ
אָבָל  כְּבָר  הַכָּל  עָבָר.
הַיוֹם  אֲנִי  אֶתְמולֵיךָ,
וַאֲנִי  עוֹד מְקַוָה.

לוּ  נַתָן  לִי  אֶלֹהִים  אֶת
חֲלומִי  בְמַתָנָה,
בִּי  הַיִיתָ  מְאוֹהַב  כְּמוֹ
לִפְנֵי  עֶשְרִים  שַנָה.
אֵיך  פּוֹגָעָת  וּפוֹצָעָת
אֲהַבָה  שֶנֶעֶלְמָה.
זוֹהִי  פְּרִידָה  שֶקוֹרָעַת     
אֶת  הַלֵב  וְהַנְשַמָה.
 
   השיר הקובני הפשוט והנאיבי הזה, המרעיד לב, נכתב ב-1935 בידי המשוררת גִיָרְמִינָה אראמְבּוּרוּ. הלחינה ושרה אותו מָרִיָה תֶרֶסָה וֶרָה. הצמד ורה-אראמבורו היה אחראי ללהיטים קובניים גדולים, אבל "עשרים שנה" הוא שקיבע אותן בזיכרון העם הקובני. מריה תרסה ורה נחשבת לאחד מנכסי צאן פלטינה של הזמר הקובני.

רוחלה אהובתי ואני התוודענו לשיר כאשר פגשנו אותו בסרט "בוּאֵנָה וִיסְטָה סוֹשָאל קְלַאבּ".  שם שרה אותו אוֹמארָה פורטוּאוֹנְדוֹ ומלווה אותה קוֹמְפֶּאי "סֶגוּנְדוֹ". אומארה וקומפאי היו כבר אז  -  לפני עשרים וארבע שנים  -   זקנים. הוא היה  בסוף העשור התשיעי לחייו ואב לתינוק בן ארבע, והיא היתה צעירה מעט ממנו. קומפָּאי כבר איננו איתנו. 'שם משפחתו' של קומפָּאי ("סגונדו"=שני) ניתן לו על שום שתמיד היה שר את הקול השני, בבאס המתוק שלו. גם שמו הפרטי הוא כינוי: "קומפאי" = שיבוש של המילה האנגלית "אקומפיין"=ללוות, כלומר לנגן בגיטארה ולשיר קול שני.
    רוחלה היפה ואני היינו מתיישבים חבוקים על הספה מול הטלוויזיה (סוני, 35 ק"ג, מפלצת אימתנית, אמיתית), מפעילים את נגן קאסטות הוידיאו ונוסעים לקובה, ואז עוצרים את הקאסטה ומאזינים בשנית ובשלישית לאומארה וקומפאי, והם ממיסים לנו את הלב עם "עשרים שנה" המרכך הזה. ואז עשיתי מה שאני עושה פעמים רבות כאשר שיר לועזי מקרב דמעות לזוויות עיניי: אני מתרגם אותו.
תרגמתי, הקלטנו ב-ווקמן: רוחלה שרה, אני ניגנתי.
   קלטת האודיו הקטנה נעלמה. שכחתי על קיומה, עד שנזכרתי שנית בקיומה, ורוחלה כבר איננה עימנו. גם הקלטת. אולי לעס אותה ג'וק רגשני, וייתכן כי עכבר סנטימנטאלי כירסם את הסרט המגנטי. Quien sabe?? מי יודע?

לפני שבוע הקלטתי את עצמי ואת הגיטארה. אני מזייף מעט ואני חובט בגיטארה, ואני אומארה וקומפאיי ורוחלה.
האזינו להקלטה היסטורית: ביצוע עברי ראשון של אחד השירים הקובנים הגדולים של המאה העשרים. הנה ההקלטה, Take one  
 ואם תאתרו בשיר את התיבות הראשונות של "הפרוטה והירח", אתם צודקים. איך זה קרה? שאלו את חיים פיינר/חפר.
                           הקשששיבו.  שששש!  

וכעת תוכלו להאזין גם לאומארה פורטואונדו ולקומפיי סגונדו שרים את "ויינטה אניוס" בשפתו המקורית. (ההקלטות אינן מתוך הסרט, אבל הקסם שהן מהלכות עלי הוא זהה).
לכו לביקור באחת מהכתובות הבאות בארצות יו-טיוב:
וגם:

תוכלו גם להקיש, פשוט:
Compay Segundo y omara portuonda veinte anios

                         הקשששיבו. שששש!

להשמעת השיר, לחצו על listen in browser



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה